בונז'ור,

שמי אדווה, ואני אוטוטו בת שלושים, ועובדת כבר כמה שנים בתור נערת ליווי באחת מאותן דירות דיסקרטיות. בוודאי מעניין אתכם למה אני מספקת שירותים באותן דירות דיסקרטיות ולאו דווקא בבתי מלון? ובכן, הפרטיות שלי ושל הלקוחות שלי ממש חשובה לי. כאשר בתחילת הדרך שלי סיפקתי שירותי ליווי בבתי מלון, היה צריך להסדיר אמצעי תשלום בכרטיס אשראי, אשכרה ממש להזדהות, מה שלא התאים לי, מכיוון שהמקורבים אליי בכלל לא יודעים שאני נערת ליווי, וחלילה וחס שהם יגלו, כי הם גם יחרימו אותי וגם יחטפו התקף לב, מה שאני פחות רוצה. ויש את העניין של הסודיות של הלקוחות שלי, בעוד שרבים מהם נמצאים במערכות יחסים מחייבות או שהם נשואים, וממש לא בא להם שבנות הזוג שלהם יגלו מה שהם עושים בזמנם הפנוי באותן דירות דיסקרטיות. אבל בואו ונתחיל למן ההתחלה.

התחלתי לעבוד כיוון שקיבלתי כמה הצעות דרך אתר היכרויות. למדתי הוראה באותה תקופה והיה חסר לי כסף. אז פעם אחת, הבחור הזה הציע לי מה שנראה כמו הצעה משתלמת והסכמתי. ממש לא ידעתי איך זה עובד, אז אמרתי לחברה שאני יוצאת ולהתקשר או לשלוח לי הודעה בעוד שעה. בהתחלה נפגשנו בפארק בלילה, ישבנו במכונית המאוד מאוד נחמדה שלו, שוחחנו קצת, ואז קבענו פגישה. הוא אמר שהוא בן ארבעים ושבע, אך אני חושבת שהוא היה מבוגר מזה בערך בעשר עד עשרים שנים. שבוע או שניים מאוחר יותר, נסעתי לדירה שלו. הייתי מבועתת, אך הייתי צריכה את הכסף הזה, אז צלצלתי בפעמון הדלת. זאת הייתה דירה דיסקרטית מקסימה, והוא שילם עליה מראש, לדעתי די הרבה כסף, אבל בטח שלא כמו שעולה בית מלון. הוא היה נחמד מספיק. הוא ביקש ממני לעשות כמה דברים שלא רציתי לעשות, אז אמרתי, "אולי לא הפעם." פקח עין על השעה (באמצעות רדיו השעון המועיל ליד המיטה) ולמרבה המזל הוא סיים בזמן. התקלחתי, קצת שוחחנו אחר כך, ואז הוא נישק אותי לשלום על הלחי.

במפגש השני שלנו שתיתי ערמת יין לפני שהלכתי לסוכנות הליווי. זה היה לפני כארבע וחצי שנים כשהתעשייה פרחה. עשיתי הזמנה לאחר ההזמנה והלכתי הביתה עם צרור עצום של מזומנים. לא חשבתי על זה יותר מדי. פשוט אהבתי את העומס של הזמנת מקום ולהרוויח כל כך הרבה כסף…