קוראים לי אביבית, ואני בת שלושים. אני עובדת בתור נערת ליווי כבר שנים רבות, ומאחוריי שפע של לקוחות מרוצים. אני נוטה לארח את הלקוחות שלי בתוך שתי דירות דיסקרטיות בבת ים. ואם אתם תמהים למה אני מחזיקה בשכירות, כאשר דמי השכירות כל כך גבוהים, שתי דירות דיסקרטיות בבת ים? אענה בחפץ לב. קודם כל, זה הרבה יותר משתלם להחזיק שתי דירות דיסקרטיות בבת ים, מאשר לשכור חדר בבית מלון ללילה שלם, מבחינת העלויות. ומעבר לכך, הלקוחות שלי אינם נאלצים לנהוג רחוק מדי בשביל השירותים שלי, אני זמינה בשבילם ממש מעבר לאף שלהם. בכך אני לא מגבילה אותם, וכן אני מאפשרת להם ליהנות משירותי הליווי שלי באופן ספונטני.

ולפני שאצלול למעמקי הווידוי שלי, אספר לכם קצת על תולדות חיי. נולדתי למשפחה דלה באמצעים כלכליים. כל חיי גרתי בחדר קטן עם ארבע אחיות. מעולם לא קנו לי בגדים חדשים, משום שהייתי הכי קטנה מבין האחיות, ונהגו להעביר את הבגדים מהאחות הגדולה שלי ועד אליי. הצימאון להרוויח הרבה כסף חלחל בי כבר מגיל צעיר. גמרתי אומר שלא אהיה בעתיד כמו המשפחה הענייה שלי, החלטתי וכך עשיתי.

איך שהשתחררתי מהצבא, חיפשתי בעיר בת ים עבודה באופן נואש. מכיוון שלא היה לי כל ניסיון תעסוקתי, ההצעות שעמדו על הפרק היו ממש גרועות, ושכר המינימום בצדן. משום שהחלטתי להצליח ולהתעשר במהלך החיים שלי, הצעות עבודה שכאלו ממש לא באו בחשבון.
עברתי לגור עם שלוש שותפות, בדירה בת ארבעה חדרים, במרכז בת ים. דירה נחמדה מאוד. הבעיה הייתה שהחשבונות נערמו להן, ולא הצלחתי למצוא שום עבודה ראויה כדי לממן אותן, או את המחייה שלי. עד שיום אחד, לגמרי במקרה, פגשתי את אביה. אביה למדה אתי בתיכון, והיינו די מיודדות. גם היא סבלה מקשיים כלכליים ביותר ילדה, וזה מה שבעצם חיבר בינינו.

נפגשנו לגמרי במקרה בפאב השכונתי, ולא יכולתי שלא להבחין בבגדים האקסקלוסיביים שהיא לבשה, ובכל היהלומים שעיטרו את ידיה ואת צווארה. שאלתי אותה אם היא זכתה בהגרלת הלוטו, והיא השיבה, בלחש – "ממש לא, אבל יש לי עבודה שווה, ואני מרוויחה ים בכסף". נראה שאלוהים שלח אותה אליי, בדיוק שהייתי על סף ייאוש, וסקרנותי גברה בי.

אביה סיפרה לי שהיא עובדת בתור נערת ליווי בסוכנות ליווי בבת ים, כאשר היא פוגשת כמה לקוחות בכל יום, שמשלמים המון כסף על השירותים שלה, בכמה דירות דיסקרטיות בבת ים. התעניינתי במשרה החדשה, וכבר לאחר שעה יצרתי קשר עם סוכנות הליווי שלה, והשאר זה כבר היסטוריה, כי כסף ממש לא חסר לי כיום…