היו שלום אחיי ואחיותיי,

מה שלומכם היום? איך עבר עליכם השבוע האחרון? עשיתם כבר מעשה טוב אחד לפחות? אני משתדלת בכל יום לעשות מעשה חסד, משהו אחד טוב לפחות, זה מסיר את המצפון שלי מהעבודה שלי. אבל איפה הנימוסים שלי? בכלל שכחתי להציג את עצמי. ובכן, קוראים לי ורדית. אני בת שלושים וחמש, ומזה יותר מעשר שנים אני מספקת שירותי ליווי. כדי לתת שירותי ליווי צריך להיראות מיליון דולר, בדיוק כמו שאני נראית. אומנם זה עולה ים בכסף כדי לתחזק את עצמי, לא קמים בבוקר מהממים. זה דורש השקעה, הרבה כסף, הרבה זמן והרבה סובלנות. לא תמיד הייתי בתחום של שירותי ליווי. בהתחלה, אחרי הצבא נרשמתי לאקדמיה, אבל מהר מאוד הבנתי שלסטודנטים במדינת ישראל אין אפשרות להחזיק ולכלכל את עצמם, ולאחר ניסיונות כושלים בכל מיני עבודות רגילות שעבדתי, התחלתי לתת שירותי ליווי.

גיליתי לראשונה עבודת מין בתור נערת מצלמת בחדר השינה בילדותי. הייתי בין סמסטרים בקולג' והבנתי שאני יכולה להרוויח כסף ממכירת הגוף שלי. הרגשתי בטוחה במובן זה שיש רק מסך מולי. אבל אז התחלתי לחשוב, מה אם בסופו של דבר פשוט אספק שירותי ליווי? הסתדרתי טוב בתור נערת מצלמת, אבל היה כיפה. גם אני הרגשתי קצת מוזר; בעוד שבהתחלה זה היה מנחם שיש מרחק דיגיטלי, תהיתי מי באמת צופה בי. אז בסופו של דבר התחלתי לתת שירותי ליווי.

ואז הקמתי כמה פרופילי סוכר-בייבי באתרי אינטרנט שונים, אבל גיליתי שלקוחות פוטנציאליים היו דלילים ולא מושכים בעיר הקטנה שלה. שיניתי את המיקום שלי לעיר מרכזית יותר. הבנתי שתמיד אוכל לנסוע לשם, והכי חשוב שהלקוחות ישלמו.

במסגרת עבודתי אני טסה המון, אני ממש זהב, כמעט חברת תגמולים של חברת תעופה פלטינה. אני טסה במסגרת עבודת שירותי ליווי כמה פעמים בחודש, סביב התחייבויות העבודה. בעוד ששקלתי לחזור לעיר גדולה, אני למעשה אוהבת את האיזון בין העבודה לחיים שמקורו בעבודה בעיר אחרת. אני רואה את הלקוחות שלי, נשארים או בדירות שלהם או בבית מלון, ואז יכולה לחזור הביתה. אני לא צריכה למזג בין העולמות. מבחינתי חשוב לשמור על פרטיות – הלקוחות שלי לא יודעים את השם האמתי שלי. הם ישלמו עבור הטיסות שלי, אבל הם עושים זאת דרך חשבון PayPal ואז אני קונה את הכרטיסים שלי. אני חושבת שהקו הזה חשוב …