כל טוב אחיי ואחיותיי,

קוראים לי רותי, אני בת עשרים וחמש, עוד מעט יום הולדת בעצם, ואני כבר כארבע שנים נערת ליווי, יצאתי שנה לפני מהשחרור מצה"ל, על "התנהגות טובה", כמו שנאמר. אחת מהחובות הברורות של להיות נערת ליווי בימינו אנו היא לשכור דירות דיסקרטיות. אנחנו בטוחים שכל זכרי האלפא שקוראים את הסיפור הזה, בוודאי נתקלו לפחות פעם אחת או שתיים במהלך החיים שלהם בביטוי דירות דיסקרטיות. יש גברים שנמשכים אל דירות דיסקרטיות ממש כמו אל מגנט, ויש גברים שממש סולדים מאותן דירות דיסקרטיות, מכיוון שהן מייצגות דברים שליליים לעניות דעתם, כמו למשל – הסחר בתעשיית המין. אך עם יד על הלב, ובשיא הכנות, אף הלקוחות ואף מי שמספק שירותי ליווי עושים את זה מתוך רצון חופשי מלא, באין מי שבאמת מאלץ אותם לעשות זאת, וזה ממש WIN WIN SITUATION באופן הזה שכף המאזניים לגמרי נוטה לטובה של דירות דיסקרטיות.

היום ברצוני לשתף אתכם בתרחיש שעברתי כמה שנים אחרי שהפכתי להיות נערת ליווי. קבעתי להיפגש עם יוחנן. אומנם הוא נשמע לי קצת חסר ביטחון בשיחת הטלפון הראשונית בינינו, אבל לא ייחסתי לכך יותר מדי חשיבות. הבנתי בדיוק למה זה אחרי שפגשתי אותו. יוחנן היה התגלמות המכוערים. אני בספק רב אם הוא מגיע למטר שישים. רזה ושדוף. שיער ארוך מקורזל ולא מטופח, שנראה שהוא ושמפו ובכלל מקלחת לא הבסט באדי. נדף ממנו ממש ריח של צחנה, נורא ואיום. היה לו אף נשרי, שנראה כאילו הוא נשבר לפחות כמה פעמים בחייו, וזאת ממש לא הייתה מחמאה, נהפוך הוא. בקיצור, כאוס אחד מוחלט.

איך שיוחנן ראה אותי, היה נראה כאילו הוא ברקיע השביעי. ובצדק, אני נראית עוד יותר טוב מבתמונות, שממש לא עושות אתי חסד. תכננתי להשאיר אותו באבק, ומיד לעזוב, אך כשהתחלתי להסתובב כדי לחזור על עקבותיי, קלטתי במבט מוזר בעיני יוחנן. נאלצתי לעשות טייק כפול. איך שהוא בהה בי, מעולם לא ראיתי מישהו שמסתכל עליי ככה. מבט של תשוקה והערצה מדהימים, אבל יחד עם זאת זה היה כמעט מבט רחוק. זה גרם ללב שלי לגמרי להחסיר פעימה. התרחקתי קצת במבוכה, החלקתי לתוך הרכב שלי לפני שנסעתי. הייתי נבוכה בגלל הדרך שבה עזבתי את יוחנן. כרגיל נשארתי רגועה וקרירה כל הזמן שהייתי שם, לפחות עד שנאלצתי לעשות את הדאבל טייק האחרון. אחרי שעה יוחנן התקשר אליי ממספר חסוי, אלא מה? עניתי בשיא הסקסיות, והוא אמר – "רותי, זה יוחנן. בבקשה תקשיבי לי שתי שניות, ואל תנתקי לי בפנים". עם רגשות האשמה שקיננו בי, הסכמתי. והוא המשיך – "אני יודע ומודע לאיך שאני נראה. הכול בסדר. אבל אני מבטיח לך שאם תהיי אתי, אני אהיה הזיון הכי טוב שהיה לך אי פעם. תתני לי צ'אנס, רותי?". אמרתי לו – "שיהיה". מה אגיד לכם, הבטיח ולכן קיים. זה היה הזיון, בהא' הידיעה, ומאז ועד היום לא הצלחתי להגיע לכאלו אורגזמות שהגעתי אתו, אבל יוחנן מסנן אותי מאז…