אני יושב עם החבר'ה בפאב הקבוע שלנו, מול הבירה הראשונה של הערב. השולחן מלא גברים בגיל הארבעים המוקדם, כאלה שכבר הספיקו להתגרש פעם, אולי שתיים. אני חזרתי מתאילנד לפני שבועיים, ועד עכשיו שתקתי. אבל אחרי שלוש לגימות מהסטלה, אני מחליט לפתוח. הם מרחרחים סביבי מאז שחזרתי. "נו, איתי, תן איזה סיפור. אל תגיד שהיית חודש בתאילנד וראית רק חופים ובודהות."
אז הנה, אני זורק את הפצצה. "הייתי בעיסוי אירוטי בבנגקוק. כזה… שיצא משליטה."
כולם משתתקים. שלומי מרים גבה, רועי שואל, "הכוונה ל'מסאז' מסאז' או מסאז' עם פינוקים?"
"עם כל הפינוקים," אני אומר, ונשען לאחור.

התחיל הכי רגיל. ערב, גשם דק יורד, אני מטייל לבד באיזור סוקומוויט, שיכור קל מהקוקטיילים בבר על הגג. פתאום אני קולט שלט ניאון סגול: "Heaven Touch Spa". בפנים, מיזוג אוויר, ריח של שמנים אקזוטיים, ותאילנדית אחת עם חיוך שובר עצמות שואלת: "You want special massage?"
אני לא ילד. אני מבין את הקוד. מהנהן, נותן לה אלפיים באט, והיא מובילה אותי לחדר מאחורי פרגוד אדום. החדר חמים, תאורה עמומה, מיטת טיפולים רחבה. אני שוכב על הבטן, מגבת קטנה מכסה לי את התחת.

היא נכנסת בשקט, בחורה צעירה, אולי בת 25, עם שיער שחור מבריק, גוף אתלטי, חצאית מיני וחולצה לבנה מהסוג שלא משאירה הרבה לדמיון. היא לא מדברת כמעט, רק לוחשת: "My name is Nicha."
היא מתחילה לעסות לי את הכתפיים עם שמן קוקוס חם. הידיים שלה קטנות אבל חזקות. התנועות איטיות, סבלניות, כמעט טיפוליות. היא עוברת לגב התחתון, לירכיים, ואז פתאום — בלי אזהרה — מורידה לי את המגבת.
אני קולט שאני חצי עומד, והיא רק מחייכת, כאילו חיכתה לרגע הזה. "You want full service?" היא שואלת. אני רק מהנהן, לא מסוגל לדבר.

היא מתכופפת, שופכת עוד שמן, הפעם ישירות עלי. הכל חם, חלק, מבריק. ואז היא עולה על המיטה, עם הברכיים משני הצדדים שלי, ומתחילה "עיסוי גוף-לגוף" – כזה שלא ראיתי מעולם.
העור שלה מחליק על העור שלי, החזה נוגע בגב שלי, היא נעה עם הקצב של מוזיקה רגועה שמתנגנת ברקע. אני מרגיש כל סנטימטר ממנה. הדופק שלי כבר מזמן לא באיזון.
היא מתקרבת לאוזן שלי, לוחשת: "Turn over, baby."
אני מתהפך, מגלה שאני כבר לגמרי מוכן, והיא? מחייכת כאילו כל זה טבעי לחלוטין.

היא לא נוגעת ישר. קודם משחקת. משעינה עליי שד אחד, אחר כך מחליקה את הבטן שלה לאורך שלי. היא שומרת על קשר עין, לא ממהרת. יודעת בדיוק מה היא עושה.
הידיים שלה גולשות עליי, מסמנות מסלול — בטן, ירך, ואז… עוצרות בדיוק רגע לפני. מותחות אותי. הראש שלי כבר בעננים, אבל הגוף שלי לגמרי נוכח.
ואז, בלי מילה, היא שולחת יד, מתחילה ללטף, בהתחלה בעדינות, ואז בקצב שנבנה.
אני מתנשם, לוחש משהו בעברית, אולי קללה. היא רק צוחקת בלחש: "You like?"
אני עונה: "אני מת."

בשלב הזה, היא פותחת מגירה ומוציאה קונדום. בלי דרמה, בלי טקס. שואלת, "You want more?"
אני מסתכל עליה — ברור שאני רוצה. היא מחליקה מעליי, מובילה, לא שואלת יותר מדי שאלות. כל התנועה שלה בטוחה בעצמה, שקטה.
זה לא סקס רגיל. זה יותר כמו מופע מדויק — היא שולטת בקצב, בגובה, במבט. היא יודעת מתי לעצור, מתי להאיץ.
בשלב מסוים אני מרגיש שאני הולך לאבד את זה, והיא פשוט עוצרת, שמה אצבע על השפתיים שלי. "Not yet," היא לוחשת.
אני לא זוכר שנשמתי ככה מאז שיעור יוגה.

היא מתרחקת, חוזרת עם מגבת חמה, מנגבת אותי לאט, כמעט באהבה. אחר כך שוכבת לידי, שמה יד על החזה שלי. אנחנו שותקים.
היא מספרת שהיא עובדת שם כבר שנתיים, לומדת אנגלית בערבים, חולמת לפתוח בית קפה. אני מספר לה שאני איש שיווק מתל אביב, גרוש, בלי ילדים.
היא אומרת: "You nice. Not like other men."
אני מגחך. ברור שאני לא כמו האחרים. אני עכשיו בגן עדן, והיא המלאכית שהובילה אותי לשם.

אחרי עשרים דקות של שקט, היא קמה, מתלבשת, ואני מתלבש גם. היא נותנת לי חיוך אחרון, כזה שלא שוכחים.
אני יוצא החוצה, שוב בגשם של בנגקוק, והרחוב מרגיש פתאום אחר. כאילו משהו בי השתנה.
זה לא רק העיסוי. זה לא רק המין. זה המבט בעיניים שלה, הרוך שבאמצע הטירוף, התחושה שראתה אותי באמת.

אני חוזר לפאב, מביט סביב בשולחן. החבר'ה בהלם. שלומי פוער עיניים, רועי לוקח שלוק מהבירה ואומר: "אחי… אתה חי בסרט."
"אני חי בזיכרון," אני אומר.
אף אחד לא צוחק. כולם שותקים לשנייה. ואז שלומי שואל: "וזהו? רק פעם אחת?"
אני מחייך. "תאילנד זה לא יעד של פעם אחת. זו התחייבות לטווח ארוך."